בס"ד

Description: logo2

ALL CONTENTS UNDER RESERVE

EXPLICITLY WITHOUT PREJUDICE

"כי מלאה הארץ חמס מפניהם" 

 

(ג) ועתה ראה את מעשה ה' כי נורא הוא בתתו אות אמת וברית קיימת לא יעבור לעד לעולם כעין הדבר והענין עצמו שעליו ינתן וכאלו ימנע אפשרות ביטולו בשום פנים.  וזה שמהידוע שהקשת הזה בל יראה ובל ימצא לעולם רק בהיות העננים על הארץ חלושים וחלק העולם מעונן ובקצתו השמש הולך ואור בגבורתו עד כי לזה אמרו הטבעיים שהראות הקשת אחרי הגשם הוא סימן להפסק המטר ואם אחר היום הצח הוא סימן להתחלת המטר.  וזה העינן ודאי יתחייב להתחלפות טבע המקומות ההם כי בחלק הראשון מהארץ היו מזומנות הסבות ההנה המולידות האידים והעננים אשר בהם יתהווה המטר ועל החלק האחר לא תתפשט הסבה ההיא ולזה נמשך להם הענין מפאת מעלה גם כן חלקי והוא שחלקה אחת תמטר וחלקה לא תמטר והוא דוגמת הענין אשר יהיה מכאן והלאה לכל הבאים אחריהם מתולדותיהם שכבר אפשר מתוך מה שקנו מהמוסר וההכנעה שלא יבאו לידי צורך העונשים הכוללים לא כלל העולם ולא חלקיו ואם אמנם לא יהיה זה עכ"פ לא יגיע ענינם אל שיתפשטו ענני חטאתם וקדרות רעתם בכל העולם כמו שהיה בדור המבול אמנם כבר יהים קלקולם ועונשם חלקי באקלים או ממלכה או עיר כמו שזכרנו מסדום ובנותיה וזולתה.  כי אז ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ואורח צדיקים כאור נוגה ולא עליהם יהיה גשם שוטף.  ואין אות ברית גדולה מזו כי ברית כרותה לעולם עם שופט כל הארץ יעשה משפט אמת.  וכי לא ירעו ולא ישחיתו בכללם לא ישלחם כלה מעל פניו אמנם משמים יביט ה' מי אשר חטא לו איש או אשה משפחה או שבט וימחנו מספרו והנשארים ויחיו לפניו.

הר' יצחק בן משה עראמה

ספר עקידת יצחק, שער ארבעה עשר, פרשת נח, דף קכח

 

 

משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור נתן לו מעות ולא משך לו פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו.

לשון המשנה ב"מ פ"ד ה"ב

 

"מי שפרע

 מאנשי דור המבול,

 ומאנשי דור הפלגה,

 ומאנשי סדום ועמורה,

 וממצרים שטבעו בים

 הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו."

ואח"כ יחזיר לו מעותיו.

פ"מ על ב"מ פ"ד ה"ב

>>> 

 

א"ר אחא:

 כתיב "כי מלאה הארץ חמס מפניהם".

  ומה היה חמסן?

 הוה בר נש נפיק טעין קופה מלאה תורמוסין, והיו מתכוונין ונוטלין פחות משוה פרוטה - דבר שאינו יוצא בדיינין.

אמר רבי חייה בר ווה רבה רבה:

 כמעשי אילו, כך מעשי אילו.

ב"מ פ"ד ה"ב

>>> 

 

כך מעשי אילו - דבר שאינו יוצא בדיינין.

ז"ק

 

בגלל גזילת תורמוסין מצרים טבעו בים?

(והרי אנחנו לא אוכלים תורמוסין בפסח, זכר לחמס של מצרים...)

ואם לא, למה הם מופיעים בנוסח של ה"מי שפרע"?

החמס של מצרים היה לדון דין עבדות ולכוף את הדין על בני ישראל נגד החוקה של הקב"ה.

החמס של אנשי סו"ע היה לדון דין שהמתארח ימות (ועוד כמה דינים כאלה).

החמס של אנשי דור הפלגה היה לדון דין למרוד בקב"ה.

החמס של הקונה הוא שתחת הכיסוי של התקנה הוא מפר את ההסכם שלו עם המוכר.

החמס של הממשלה והבנקים גם הוא תחת הכיסוי של תקנות וחוקים ומשפטים לא צדיקים.

הכל על פי דינא דמלכותא, כביכול.

 

וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.

 

"מי שפרע  מאנשי דור המבול,  ומאנשי דור הפלגה,  ומאנשי סדום ועמורה,  וממצרים שטבעו בים  הוא עתיד להפרע מן הממשלה והבנקאים."

 

דרך אגב, השאלה של הגמרא היתה "ומה היה חמסן?"

 

המלה "חמסן" הוא קיצור לביטוי "חמס שלהן" דהיינו חמס של דור המבול.

 

ידוע היה חמסן של יתר השלוש מפני שדנו דין לא צודק, וקראו אותו "חוק".

אבל בדור המבול, דנו דין צדק בקשר לגזל, ואמרו שבעצם מותר לטעום מהפירות של המוכר בשוק כדי לבדוק אותם, על תנאי שיש כוונה לקנות.

כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים.

 לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח.

[ב"מ פ"ד ה"ז במשנה]

 

אפשר להגיד שאע"פ שמדין תורה יש גזל על כל דבר שיש עליו בעלות, אנשי דור המבול תקנו תקנה שגזל פחות מש"פ לא דנים בבית הדין.

פשוט הוא לן שכל קהילה עם דינים ודיינים מותר להם לעשות זאת.

 

עוד נראה פשוט שעיוות כוונות הוא דבר שאינו יוצא בדיינין.

 

יוצא שתקנו תקנה של צדק לטובת הקונה, שתקנו אותה כדי שהעיסקה תיגמר בשלום, את התקנה הזאת ניצל הקונה לרוח אחר, ועל ידי כך הוא הורס את כל העסק!

זה בדיוק דומה לקונה שלנו שעומד לקבל את ה"מי שפרע".

 

עוד יש לומר שדין מיתה על גזל פחות מש"פ הוא דין לבני נח דווקא.

אנשי דור המבול לא היו בני נח!

...דרוש וקבל שכר.

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו... וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.

ויקרא כה, יד-יז

 

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם.

ויקרא יט, לה-לו

 

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

דברים כה:טו

הוא אבן הוא סלע - והכוונה היא דווקא למעות של כסף או לזהב ומטביעות נחשת האמורות בב"מ פ"ד ה"ד. [ז"ק]

 

הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ.

דברים לא:יב-יג

הקהל את העם קהילות קהילות כי על מנת לרשת את הארץ אתם עוברים את הירדן. [ז"ק]

 

לָאָרֶץ יִהְיֶה לּוֹ לַאֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא יוֹנוּ עוֹד נְשִׂיאַי אֶת עַמִּי...

 מֹאזְנֵי צֶדֶק וְאֵיפַת צֶדֶק וּבַת צֶדֶק יְהִי לָכֶם.

יחזקאל מה, ח-י

 

משנה  וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה?

 רבי מאיר אומר ארבעה איסורות מאיסר לדינר, ר' יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר, רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר:

גמרא  תני יותר מיכן מוציאה בשוה סלע עד שקל.  דינר עד רובע.  פחות מיכן אפילו הוא כאיסר אין יכול להוציאה.

  היתה יוצא על אסימון בסלע ועל המטבע בשקל.  על אסימון בשקל ועל המטבע בסלע אין לו אלא צורת המטבע.

לא יתנה לא לחרם ולא להרג מפני שמרמין בה את אחרים אלא נוקבה ותולה בצואר בנו.

במה דברים אמורים? בדינרין [של כסף] ובסלעין [של כסף]; אבל בדינר זהב ובמטביעות נחשת מוציאין בשוייהן.

כשם שמוציאין לחולין כך מוציאין למעשר שני ובלבד שלא יתכוין להוציאן:

בבא מציעה פרק ד הלכה ד

 

רבי עקיבה אומר: מנין שאין עושים סלע פחות מִשֶקֶל ולא דינר פחות מטרפעיקא, תלמוד לומר: לא יהיה לך.

 רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אם קיימת – הרי הוא בלא יהיה לך.

ספרי דברים

 

אמר רבי לוי... קללות מקללות את בעליהן.

לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה...

 אם עשית כן, לא יהיה לך מה לישא ומה ליתן, ומה ליקח ומה למכור....

ויקרא רבה, טו:ז

 

בשני דברים הזהיר הכתוב:

 באחד שיהו המידות והמשקלות ישרות ומצודקות, לא חסר קצת ולא יתר קצת...

 והשני שלא ירמה בהן...

ב"ח חו"מ  סימן רלא

 

והנה עיוות המידות והמשקלות כל העולם נצטוו בו וגם לגוי... בכלל איסור גזל.

 אמנם אע"ג דכל העולם נצטוה, מכל מקום נתעלו ישראל והחמיר עליהם הקב"ה שלא די שלא יעוותו, אלא אבן שלמה וצדק יהיה לך...

... דאינו מועיל מחילה בעיוות משקל ומדה...

מהר"ם שיק חו"מ ל'

 

לא תעשו עול במשפט – אם לדין כבר הדין אמור.

 אם כן, למה נאמר: 'לא תעשו עול במשפט במדה ובמשורה'?

 מלמד שהמודד נקרא דיין,

 שאם שיקר במידה קרוי עוול שנאוי ומשוקץ, חרם ותועבה, וגורם לחמשה דברים:

 מטמא את הארץ,

 ומחלל את השם,

 ומסלק השכינה,

 ומפיל ישראל בחרב,

 ומגלה אותם מארצם.

ספרא קדושים, פרשה ג פרק ח

 

הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה.

 אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם.

מיכה ו:יא-יב

 

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע.

 מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי.

 אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יהוה גַּם שְׁנֵיהֶם.

משלי כ ח-יא

 

 

Seal

COPY-CLAIM by:jdh

סימן הק' יונתן-בן-אליעזר:אמרכל, שר