בס"ד

logo2

ALL CONTENTS UNDER RESERVE

EXPLICITLY WITHOUT PREJUDICE

מחוייבות כלפי מנהג

בדיני ממונות יש כלל גדול:

... למדו בתלמוד ירושלמי דבר גדול מאד א"ר הושעיה זאת אומרת מנהג מבטל הלכה [בבא מציעא פרק ז' הלכה א']

וגדול כחו של כלל זה בכל דיני ממונות, ודבר זה מבואר בהלכה במקומות רבים, ובספרי השו"ת לאין מספר, ונסתפק בציטוט אחד בלבד מדברי רבינו הרמב"ם בהלכות מכירה [סוף פרק כז] וזו לשונו:

אל ילוז מעיניך העיקר הגדול בדברים אלו שהוא מנהג המדינה וכו'. [ע"כ לשון הרמב"ם]

לסיכום, אין צריך לומר כאשר אין הלכה פסוקה בנושא מסויים שמנהג המדינה הוא הקובע אלא גם כאשר יש הלכה פסוקה המנהג

מבטל ההלכה.

שו"ת עשה לך רב [שאלה עט] - חיים דוד הלוי, הרב הראשי וראב"ד לת"א יפו והמחוז - תשמ"ה

 

לא רק במסכת נזיקין אמרו כלל זה, אלא גם בסדר נשים גבר מנהג המדינה:

ספר הערוך על הבבלי יבמות

 

פשוט הוא לן שמנהג פירושו הוא מה שנקבע ע"י אנשי העיר במעמד אנשי העיר או מה שנקבע ע"י זט"ה שכֹחם נובע מאנשי העיר:

.. בשם החזו"א ...

 יש נפק"מ לדינא אם הוא מכח מנהג המדינה או שהוא מכח תקנת חכמים, דאם הוא מכח מנהג המדינה יש ביד אנשי העיר לבטל את המנהג אם אינם רוצים בו.

ביאורים והערות על מסכתבבא בתרא – יצחק מאיר קנובלוביץ, ר"מ בישיבת בית-ישראל אשדוד תש"ס

 

ואפשר שהרמב"ן דייק כן מלשון המשנה "הכל כמנהג המדינה" ולא אמרו "הכל כמנהג השותפין" ומשמע שאין מנהג השותפין חשוב לכפות עליו ... אלא א"כ היה בהסכמת אנשי העיר ...

חלק שמואל – על הבבלי ב"ב, סימן א בענין הרק ראיה, ס"ק ו'

 

ומה בין מנהג המדינה ובין מנהג השותפים?

ה"א מנהג המדינה הוא הסכמה בכתב ע"פ התורה, דהיינו במעמד אנשי העיר, ומנהג השותפים הוא הנהגה גרידה; כלומר העובדה שרוב אנשי המקום מתנהגים ככה.

[שאם לא כן, בכל עניין שבין השותפים, הולכים אחר כתב מפורש בחוזה. ואם אינו מפורש בחוזה וגם אינו מפורש בכתב על דפי פנקס הקהל כמנהג המדינה, פוסקים את ההלכה ע"פ הכלל של "המוציא מחבירו עליו הראיה".]

וכן מסקנת הגר"א שפירא:

שיעורי מרן הגר"א שפירא על מסכת בבא בתרא

 - רשם וערר בנימין יעקב בן הרב נחום רקובר

   שיעור ראשון - הכל כמנהג המדינה

 

החלטה של מעמד אנשי העיר דורש הצבעה פתוחה של כל משלמי מסים.

כי תשא את ראש. נשאית ראש השאלה בעברית ל(ענין) הזכרון (כמו) וישא את ראש שר המשקים והושאלה גם כן למנין (כמו) שא את ראש וג' וסיבת השאלה זו למנין כפי הבנתי כי בשעת מנין האנשים ימנו במעמדם והעיקר בהבנת בני אדם אלה מן אלה החילוק בין צורות פניהם ובשעת המנין יסתכל המונה בפניהם שיובדלו בהן אלה מן אלה וזה.

פירוש ר' אברהם בן הרמב"ם ר"פ כי תשא

 

...התוספתא מחדש דבני אומנות יש להם כח לתקן תקנות לבני אומנותם כטובי העיר והרמב"ם מיירי רק בשני שותפים לא בכל בעלי האומנות ושגם בחזון יחזקאל פי' התוספתא כן וכן מביא מהרמ"א ביאור הגר"א והמרדכי ששותפים או בני אומנות אחד או משלמי מסים לעיר דינם כב"ד וכטובי העיר ושהרמב"ן ג"כ פי' כן כתוספתא ...

קונטרסי שעורים מסכת בבא בחרא – מאת הרב ישראל זאב גוסטמאן, ירושלים תשס"ה

 

עוד כלל שברור לכל המבין הוא שאין מעבירין מנהג ממקום למקום, ועיין בריש פרק הפעולים:

אמר רב הושעיה זאת אומרת המנהג מבטל את ההלכה א"ר אימי כל המוציא מחבירו עליו להביא ראייה חוץ מזו בני טיבריא לא משכימין ולא מעריבין בני בית מעון משכימין ומעריבין בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו מימר לון כן סלקת במחשבתכון דלא הוינא משכח מיגר פועלין מטיבריא אלא בגין דשמעי' עליכון דאתון משכימין ומעריבין בגין כן סלקית הכא.

ב"מ פ"ז ה"א

 

וכן פסק הלכה למעשה בשו"ת פנים מאירות [ח"ב סימן ס"ג], ועיין במשפט הפועלים לר"י רוזנר [פרק ג, "מנהג המדינה", דף עג]

 

נמצא למדים שאם אין מעמד אנשי העיר או טובי העיר שהמחום רבים עליהם כהלכה, אין לכוף על אף אחד הנהגה כאילו יש בה כח של מנהג קבוע שנקבע כדין.  ואין כח למנהג שנקבע במדינה זרה אלא אם כן הוא נקבע כדין מחדש ע"י אנשי העיר במעמד אנשי העיר או ע"י זט"ה כהלכה.

 

*

Seal

COPY-CLAIM by:jdh

סימן הק' יונתן-בן-אליעזר:אמרכל, שר